המגזרים מדברים: הדרת הנשים בחברה החרדית

האמת על מעמד האישה בחברה החרדית -כתבתה של לרה סטולר

"אבא גם אתה רע לאמא?"

כשהייתי קטנה הייתי מרבה לנסוע באוטובוס עם אמא שלי. יום אחד נסענו לבקר דודתי בבני ברק. בדרך חזור דודתי ליוותה אותנו לתחנת האוטובוס. כשעלינו אל האוטובוס היא אמרה לנו "רק תשבו מאחור בסדר?".

אני זוכרת את הרגע הזה עד היום, ויותר מזה אני זוכרת את תגובתה של אימי

שהנהנה כאילו זה מובן מאליו. במהלך כל הנסיעה הייתי בשקט ובמחשבותי השתוללו מחשבות רבות. סביבי ישבו רק נשים, כשהסתכלתי קדימה ראיתי המון כובעים שחורים. כשחזרנו הביתה ישר רצתי לאבא שלי לשאול אותו האם הוא גם כזה מרושע ולא נותן לאמא במושב הקדמי. ההורים שלי צחקו ואמרו "מה פתאום זה רק אצל החרדים". אבל למה שאלתי, למה הנשים מאחורה והגברים מקדימה מה זה משנה?

מאז זה תמיד סקרן אותי להבין למה. שנים עברו סיימתי יסודי ,חטיבה הגעתי לתיכון

שהגעתי לשיעור הראשון במגמה המורה סיפרה לנו שבכיתה יא נעשה פרויקט על איזה נושא שרק נבחר. ידעתי ישר שאני רוצה לעשות על שוויון והדרת נשים בחברה החרדית. קיוויתי שאולי הכתבה שאצלם תזכה לחשיפה רבה וכך אוכל להעלות מודעות לנושא ולצמצם את הדרת הנשים שלצערי קיימת בעולמנו.

מעמד הנשים בחברה שלנו כיום הוא עדיין לא שווה. נשים עדיין נתפסות כירודות ותפקידן הוא "לשרת מישהו". אחד המקומות שההסתכלות על נשים היא הכי קיצונית בבחינה הזאת היא בחברה החרדית.

נשים בחברה החרדית נתפסות כלא יותר מיצר או מחפץ מיני. ההסתכלות על נשים היא מורידה וירודה, נשים צריכות להתכסות כדי "להגן" על עצמן מהגבר וכדי להגן על הגבר מיצר מיני.

לכתבתי היה לי חשוב לשמוע את דעותיהם של המגזרים השונים על העניין ולכן ראיינתי מרואיין אחד מכל שלושת המגזרים. המגזר החילוני , המגזר הדתי והמגזר החרדי.

כשראיינתי את הראל, חילוני ומתגורר בתל אביב עם בן זוגו, הוא התלהם ותיאר את החברה החרדית בעין מאוד קשה והציג את הגבר החרדתי כעריץ ואת האישה כמי שמשרתת ומרצה אותו. להפתעתי למרות המטען הכבד שפרק בשיחתנו נגד החברה החרדית, הציג הראל את האישה החרדית העכשווית באור הנוטה לתקווה עתידית: "יש נשים שנלחמות על המקום שלהן. ככל שאנחנו מתפתחים האישה החרדית מתפתחת ומעזה יותר".

שנית, ראיינתי את ריקי, אישה דתיה עם קריירה משגשגת. במהלך הראיון, ריקי הסתייגה מעט מדעתו של הראל על החברה החרדית - לפי דעתה החברה החרדית, חלוקתה וערכיה אינם בהכרח מיזוגניים ושלגבי ערכים כמו "יציאת האישה לעולם העבודה" צריך לזכור ש"בציבור החרדי זה שהבעל לא יוצא לעבוד זה סוג של אידיאל" ושחשוב שיהיה שוויון מגדרי אך ש"לא משנה כמה שוויון יהיה, אף פעם לא יהיה שוויון בפאן המשפחתי".

אוסיף ואומר שדבריה של ריקי נתנו לי פרספקטיבה שונה על הנושא, על איך שמעמד האישה בחברה החרדית נתפס מתוך מבטה של אישה דתית. הפרספקטיבה הזו הוסיפה לדעתי בנושא וגרמה לי להסתקרן עד מאוד לקראת המרואיינת השלישית שלי - דבורה:

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מכירות בבעיה, מרגישות חוסר שוויון ויוצאות להילחם. כמו כן קמים ארגונים שונים אשר נלחמים על זכויות נשים ושוויון במגזר החרדי, לדוגמת ארגון נבחרות.

ארגון זה הוקם בשנת 2017 על ידי אסתי שושן. הפעילות בארגון פועלות לייצוג של נשים חרדיות במפלגות החרדיות. "האישה 'נועדה' לעזור לגבר למלא את היעוד שלו" כך אמרה לי דבורה, אישה חרדית, פמיניסטית, שחברה בארגון נבחרות, כשנשאלה מהם ערכי החברה החרדית.

נפגשתי עם דבורה בביתה בירושלים. במהלך הראיון שאלתי את דבורה שאלות רבות על הדרת נשים שבקהילתה, ולהפתעתי, בהשוואה למרואייני הקודמים - ממנה קיבלתי את התשובות הכי ישירות, אמיתיות ורלוונטיות. דבורה הגדירה שפמיניזם מבחינתה הוא:

מתוך הכתבה - דבורה גרונברג

"לראות את האישה כיצור שווה לגבר ולא להניח שבגלל

שהיא אישה - היא זאת שתעשה את העבודות בבית" בנוסף לכך, כששאלתי את דבורה לגבי האם ערכי החברה החרדית סותרים את הפמיניזם היא ענתה " כן! יש כאלה שיגידו שהאישה החרדית עושה הרבה דברים אז זה פמיניזם. זה נכון במובן מסויים, אך ההסתכלות על האישה כ"סופר וומן" היא לא פמיניסטית.

החברה החרדית רואה באישה מישהי שנועדה לעזור לגבר למלא את היעוד שלו בעולם, לתמוך בגבר ולעזור לו - אין לה יעוד משלה".

על פי דבורה, בחברה החרדית "נשים מודרות מהמוקדים, ממרכז העניינים ומהדברים החשובים" ו-האישה החרדית "צריכה לעמוד בצל, שאור הזרקורים לא יהיה מופנה אליה", בין אם בדברים הלכתיים כמו קיום מצוות תורה (נגיד אי מתן לנשים לק

בל את ספר התורה במתן תורה - למרות שאין שום איסור הלכתי על כך) ובין אם בדברים אחרים כמו סירוב המפלגות החרדיות להכניס נשים חרדיות לרשימותיהם. מבחינתה של דבורה הדרת נשים, בכל המגזרים, היא מחרידה ואיננה דבר שצריך להתקיים, כפי שאמרה לי בראיון:

"לא צריך להדיר 50 אחוז מהאוכלוסיה".

למרות, שכפי שדבורה אמרה בהתחלה, יש בעייתיות מסוימת בעובדה שבחברה החרדית מוטלת על האישה גם האחריות הכלכלית וגם האחריות המשפחתית במלואן, לעובדה שנשים חרדיות הן נשים עובדות יש השפעה הן על מעמדן בחברה החרדית והן על החברה החרדית באופן כללי: "זה משפיע על מעמד האישה, זה נותן לנשים פתח לעולמות שלפניכן לא היה להן. היציאה לעולם העבודה והמפגש עם אנשים שלא בהכרח 'חושבים כמוך' זה חלק משמעותי מאוד מהשינויים שהציבור החרדי עובר בשנים האחרונות, שזה יותר להיפתח לעולם ופחות להיות מסודרים ב'ארבע ארונות שלהם'."

אני קוראת לכן/ם , הקוראות/ים לפעול למען קידום השינוי שהחל בחברה החרדית, בהפתחות לעולם שבחוץ ולהפוך ערכים כמו "פמיניזם" ו"שוויון מגדרי" ממילים גסות למקובלים ומוסכמים. תהיו סבלנים לאנשים שסביבכם, תקבלו את חבריכם ותפעלו למען שוויון מגדרי בכל המגזרים!